פסק-דין בתיק פש"ר 17340-07-09

בפניי בקשה של חייבת (להלן: "החייבת") להכריזה פושטת רגל.

החייבת ילידת 1970, נשואה ואם לשני ילדים, גרה בחיפה בדירה השייכת למשפחה.

ביום 19.8.09 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך 1,500,000 ש"ח
ל-10 נושים.

על החייבת הושת תשלום חודשי בסך 300 ש"ח.

עד למועד הכנת חוות דעת הכונס הרשמי הוגשו נגד החייבת 13 תביעות חוב בסך של 5,146,012 ש"ח, מתוכם סך של  8,200 ש"ח נתבעו בדין קדימה.

החייבת לא הציעה הצעת הסדר נושים לסילוק חובותיה.

טענות הצדדים:

א.      בבקשת החייבת למתן צו כינוס טענה כי הסתבכה כלכלית בעקבות קריסה עסקית של בעלה.

לדבריה, בעלה הקים וניהל חברה בשם נתיבי השיירה בע"מ עד חודש יולי 2007, אשר קרסה משום שלקוחות לא שילמו עבור שירותים שקיבלו, כך הסתבך בעלה שחתם על ערבות לחובות החברה ובעקבותיו הסתבכה החייבת.

דא עקא, שבחקירתה של החייבת בפני הכונ"ר מתקבלת תמונה עגומה עוד יותר, שלא פורטה בבקשה.

כעולה מהחקירה, בחודש 5/07 הקים בעלה של החייבת חברה נוספת לזו שנזכרה לעיל בשם ב. שירותי דרך וגרירה, שפעלה עד שנת 2008, עד לקריסתה. החברה האמורה נרשמה מלכתחילה על שם החייבת לאחר שחברה קודמת שעסקה באותו תחום קרסה והחייב הוגבל ע"י הבנקים בפתיחת חשבון בנק ובניהולו.

החייבת שסמכה על בעלה ומתוך אהבה אליו, כלשונה, הסכימה לפתיחת חברה חדשה וחשבון בנק על שמה בנותנה לבעלה יד חופשית להתנהל בחשבונה. בנסיבות אלה חתמה על שיקים מתוך פנקס שיקים מבלי שמילאה את סכום החיוב ומסרה לבעלה, וכן נתנה לבעלה רשות לחתום בשמה על שיקים נוספים.

באלה הנסיבות, עותרת החייבת לקביעה כי חובותיה מקורם בתום לב, עת לא היתה מעורבת בהתנהלות העסקית של בעלה ואת זמנה הקדישה למשפחתה, כשהיא אינה עובדת כלל ועיקר.

ב.       הכונ"ר מתנגד להכרזת החייבת פושטת רגל בין משום שחובותיה נוצרו בחוסר תום לב ואדישות רבה כלפי נושים, ובין משום שגם בהליך סדר עדיפות של החייבת מוטה לטובת בני ביתה ולא לטובת נושיה בחוסר איכפתיות, אדישות והעדר תום לב בפרעון חובותיה.

הפן הנורמטיבי:

סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובע, כהאי לישנא:

"(א)   בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1)     להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;